מרוץ סמכויות

 

דיני משפחה ומרוץ הסמכויות בין בית דין רבני ובין בית משפט לענייני משפחה

כאשר אדם מגיש תביעת גירושין לדיון של בית דין רבני הוא יכול לכרוך עמה עניינים נוספים הקשורים בגירושין, כמו מזונות אישה ורכוש. מאותו רגע מקבל בית דין רבני את הסמכות לדון בענייניהם של בני הזוג, למעט עניין מזונות ילדים אשר יש בסמכותן של שתי הערכאות לדון בהן: אם אחד מבני הזוג דורש כי מזונות הילדים יידונו במשפחתי – כך יהיה.
בית דין רבני יכול לדון רק בעניינים שבין בעל ואישה ולא בסכסוכי משפחה אחרים. אבל רק הרבני יכול לתת גט.

ההבדלים בתפיסות של דיני משפחה

אחד ההבדלים בין שני בתי הדין הוא בראייתם את מעמד האישה: בין דין רבני מתחשב יותר ביכולותיו של הבעל כאשר דנים במזונות, ואילו בית משפט לענייני משפחה מייחס יותר שוויון לשני בני הזוג ופועל לפי חזקת השיתוף.

בין הערכאות ניכרת פרשנות שונה לדינים ההלכתיים וכן תפיסה שונה. למשל, בית דין רבני בבואו לקבוע אבהות יעשה זאת תיקבע על פי הלכות ומתוך שאיפה שהילד לא ייחשב לממזר. בחוק האזרחי הממזרות איננה שיקול וכך בית המשפט פשוט ידרוש בדיקה גנטית.

סמכויותיו של בית משפט לענייני משפחה

בית משפט לענייני משפחה הוא ערכאה משפטית חדשה יחסית אשר קמה כדי לתת מענה לכל הסוגיות של דיני משפחה. השופטים בו נדרשים להתמחות לא רק בתחום של דיני משפחה אלא גם בנזיקין למקרה של סכסוך כספי בין אחים.

יש ששופט משפחה יציע ייעוץ מתחומים טיפוליים באמצעות יחידת הסיוע שלו. ייחודו של בית משפט לענייני משפחה הוא גם בראייתו את הילד הקטין כאילו הוא התובע מזונות ילדים, כי בית המשפט מייצג מבחינתו את הילדים ולא רק את הוריו.

בית משפט לענייני משפחה יכול להתערב ולהעלות טיעונים שלא העלה איש מהצדדים אשר בסכסוך. הוא יכול גם לתת תוקף של פסק דין להסכם, וכן להחיל דיני משפחה בגירושים של זוגות לא יהודים, לדון בנושאים של חוק הירושה, חוק השמות, חוק נשיאת עוברים והחוק למניעת אלימות במשפחה.

תוכן אתר זה נועד למתן אינפורמציה בלבד, הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי הניתן על ידי עורך דין.